הכרעת דין בתיק ת"ד 9722-05-11

אני מרשיע את הנאשמת על פי הודאתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.

התובע:  מבקש להטיל קנס, פסילה על תנאי ופסילה בפועל שלא תפחת מפסילת המינימום. מגיש הר"ק  (   1 ). נוהגת משנת 93.

הסניגור: להקל,  מבקש להימנע מהטלת פסילה בפועל. עברה אינו מכביד ביחס לוותק הנהיגה שלה. התאונה התרחשה לפני כמעט שנתיים, זה המקרה המתאים לכך שבית המשפט ישתמש בסמכות וימנע מהטלת פסילה בפועל ארוכה. הנאשמת אלמנה, מתקיימת מקצבת מל"ל. יש לה נכד שהוא חרש והיא עוזרת למשפחה, הוא מתגורר בקרית שמונה והיא מגיעה אליו כל יום אחר הצהריים לטפל בו. הוא משתמש במכשירי שמיעה מיוחדים. חשוב שהיא תמשיך לעזור לנכדה.   

גזר - דין

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ושקלתי את נסיבות המקרה, ובהתחשב בהודאת הנאשמת, חסכון זמן שיפוטי יקר ועברה של הנאשמת לא מכביד כלל כאשר היא נוהגת משנת 93 כשלחובתה הרשעה אחת משנת 97 ובהתחשב בעובדה כי התאונה הינה מלפני כמעט שנתיים ובהתחשב בתוצאות התאונה הקלות ביותר וזאת מבלי להתעלם מהאינטרס הציבורי, הגעתי לכלל מסקנה , כי ראוי במקרה זה שמלוא פסילת המינימום תהיה על תנאי .

אשר על כן, אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים:

אני דן את הנאשמת לקנס בסך 1,000  ש"ח  או 10  ימי מאסר.

הקנס ישולם ב -4  תשלומים: תשלום ראשון בעוד חודש.

הנאשמת תדאג בעצמה לקחת שוברים ממזכירות בית המשפט.

אני מטיל על הנאשמת פסילה על תנאי של  3 חודשים למשך שנתיים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.